P1142319.JPG
לגלריה
מקום הפגישה: המכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בינלאומי, תל-אביב.
מעגל התנופה FlyCircle – הצגת הנושא:
· חשיבה קבוצתית היא משמעותית ביותר. המטרה היא יצירה של קבוצה תומכת – קבוצה שעובדת יחד ומעצימה את חבריה. לעשייה בשיתוף אין מתחרים.
· האיש שהעלה לתודעה את קבוצות החשיבה-עשייה היה המיליארדר הראשון בעולם - אנדרו קרנגי, שאמר "לעולם לא תהיה מנהיג גדול אם תעשה הכל בעצמך או תיקח לעצמך את כל הקרדיט". את ההבנה של מה הפך אותו למיליארדר תעד נפוליאון היל וסיכם בספר 'חשוב והתעשר'. הספר מדבר על שני נושאים משמעותיים:
(1) עוצמת המחשבה ומשמעויותיה ו- (2) חשיבה קבוצתית, MasterMind של אנשים שונים עם רעיון משותף ועשייה ביחד. גודל הקבוצה נדרש להיות בין 5 ל- 50 איש.
· האנשים בקבוצה שלנו מגיעים מתחומים שונים והם בעלי איכויות יוצאות דופן בתחומם. לכולם יש משהו משותף שמפעפע מבפנים. התחומים השונים יאפשרו זוויות ראיה והבנה שונה. והקבוצה תאפשר תמיכה הדדית. לקבוצה יהיו חיים משל עצמה, בין 20-25 איש שיהוו גרעין קבוע ויפעלו יחד.
· המפגשים יתועדו. בתוך העשייה יוצרו קבוצות עבודה קטנות. נגדיר חזון ותוכניות פעולה והמטרה היא לייצר שינוי ועשייה ממשית.
ההזדמנות בשיתופי פעולה:
· בכל רגע בחיים יש לנו בחירה בין שתי אפשרויות: בחירה של שיתוף (התרחבות הלב, ביחד, מאחד, מאפשר, מפרגן) או בחירה של מופרדות (כיווץ הלב, לבד, מפלג, ציני וביקורתי). ככל שהבחירה תשתנה אצלנו היא תשתקף על סביבתנו ותשנה אותה. לא ניתן להיות ברגע מסוים בשילוב של שתי האפשרויות. כשאנחנו לא בבחירה הנכונה משהו אצלנו נסגר = חולה = יש כאב = יש סבל ואז מגיע תיקון.
· המשמעות של הסעיף הקודם הודגמה ע"י "תיבת נוח" (ראה בתמונה ובתמונות המפגש באתר).
כאשר מסובבים את התיבה לכיוון הנכון – הסיבוב הוא טבעי ונוח. כאשר מסובבים לצד הלא נכון, כלומר, כשמתנגדים לטבע והולכים נגד האינטואיציה הבסיסית מגיעים הקשיים . ככל שנתנגד יותר הקשיים יפתיעו ויהיו קשים יותר. בסופו של דבר נתגבר על הקשיים ונחזור לכיוון הנכון.
· ההגדרה המקובלת של שיתוף פעולה היא "עשייה שמטרתה הוספת ערך לפעילות כל הצדדים". הבעיה בהגדרה זו היא הקונקרטיזציה המוקדמת, שמגמדת כל שיתוף לאזור של המובן מאליו ועוצרת את האנשים. הכרה של הצד השני ברבדים עמוקים יותר תוביל לאזורי הכרות שלא היו לנו קודם ולשיתוף פעולה רחב ומועצם יותר עבור כולם. תובנות אלו עלו בוועידות העסקים Software 06/07 ומהתהליך שקדם לכנסים אלו .
· בתהליך היצירתי יש נושא שאותו פותחים ומעלים כמה שיותר רעיונות. רוב השיחות שלנו יהיו באזור שבו פותחים ומרחיבים דברים על מנת ליצור ערך משמעותי. מחויבת הקשבה, אמפטיה, מוכנות לתת ולעזור. גילוי האיכויות המיוחדות של הצד האחר, פתיחות וגמישות.
נושאים ארגוניים:
· הוצעו כללי ההתנהגות הבאים:
1. אין "לא" , אין "אי אפשר".
2. לרעיונות תיתכנה שלוש תגובות אפשריות: לשבח את הרעיון, להרחיב את הרעיון, להציע רעיון נוסף.
3. במעבר לסינון וביצוע מתמקדים במה שטוב, מטפלים בו, והפחות טובים יצאו לבד.
4. להשתדל לאמירות קצרות וממוקדות. אפשרי למנהל הדיון להקצות זמן מוגבל לדיבור.
5. זכות הדיבור לאחר קבלת "מקל הדובר" (מכשיר ההקלטה)
6. רעיון נוסף שעלה במהלך המפגש: אם יש למישהו חצי רעיון זה גם טוב. לפעמים אנחנו לא מביעים רעיון מכיוון שאנחנו רוצים להביא רעיון שלם וחוסמים את עצמנו. ורעיונות נוספים. גם רעיון "רע" שעולה ניתן להביא ולא יקבל תגובה רעה , מכיוון שממנו יכולים לנבוע רעיונות טובים יותר.
· הוצעו הפגישות הבאות במהלך הקיץ (בתזוזה של יום, אחת לשלושה שבועות, לאחר תזוזה של שבוע):
מפגש שני: יום ד', 6 באוגוסט, 2008 , 18:30 – מתוכנן להתקיים בבית IBM, פתח תקוה (פרטים בהמשך)
מפגש שלישי: יום ה', 28 באוגוסט, 2008 , 18:30
מפגש רביעי: יום א', 14 בספטמבר, 2008 , 18:30 – מתוכנן להתקיים במכון היצוא, בית התעשינים, תל אביב
מפגש חמישי: יום ב', 6 באוקטובר, 2008, 18:30
מפגש שישי: יום ג', 28 באוקטובר, 2008, 18:30
מפגש שביעי: יום ד', 19 בנובמבר, 2008, 18:30
· מקום המפגשים יהיה מתחלף, לפעמים בחברות וארגונים ולפעמים בבתים פרטיים ופתוח להצעות והזמנות.
· בפגישות עתידיות, ובמיוחד במקרים והן תתקיימנה בבתים פרטיים, מתבקשים המשתתפים לקחת חלק בכיבוד והתנדב ולהגיע עם מאכל או שתיה כיד הדמיון השורה עליהם.
החזון המוצע:
· תמצית החזון המוצג הוא תוצר של האירועים וועדות ההיגוי של Software 07:
"מדינת ישראל הופכת למרכז עולמי ללימוד ויישום שיתופי פעולה בתחום ההייטק, וזאת בזכות שיפור כלכלי מתמשך והישגים חברתיים שנבעו מהשקעה ממוקדת בנושאי שיתוף ".
ועל זה אמר אלברט איינשטיין: "אם מלכתחילה הרעיון אינו אבסורדי, הרי שאין לו תקווה."
· החזון המפורט:
o ישראל היא ראשונה בעולם בשלושה דברים :
o - זיהוי של מגמות חדשות בתהליכים ובטכנולוגיה ומימושן באלפי חברות חדשות הצומחות בקצבים גבוהים.
o - יצירת עסקים חדשים כתוצאה מתהליכי שיתוף מתודיים וייחודיים.
o - טיפוח משאבי ההון אנושי, משיכתם לישראל ומיכסום ערכם, לצד רתימת התוצאות לרווחת כלל התושבים.
o כמות שיתופי הפעולה של חברות ישראליות וזרות מוכפלת כל שנה ואף יותר.
o התחרות בין חברות ישראליות על נישות בשווקי חו"ל יורדת משמעותית כל שנה.
o האוניברסיטאות בישראל מעורבות בקביעות בתעשיה ומושכות סטודנטים מכל העולם.
o גבולות ישראל נפתחים לרבבות מדענים ומומחים מכל העולם.
o - אנו משתפים אנשים אלה בנסיון ובידע שלמדנו על עקרונות השיתוף.
o - הם הופכים לשותפים שלנו, מסיעים לנו בקשר לעולם ונעשים
o לשגרירינו בעת שחזרו לארצם.
o התוצר בישראל נמצא כבר כמה שנים בגידול.
o השיתוף - עקב אכילס של ההיטק הישראלי, הופך ליתרון.
תרשים MindMap עבור "מעגל תנופה":
· התרשים נועד להציג את רעיון "מעגל התנופה" (FlyCircle).
· המושג "מעגל תנופה" נולד מהמושג "גלגל תנופה" – גלגל הצובר אנרגיה ויכול להניע דברים אחרים. הגלגל הפך למעגל מכיוון שאנחנו בתוכנו מעגל, כולנו שווים וכולנו יחד יכולים ליצור את התנופה יחד.
· בתוך ההרכבה נכנסו כל המחשבות שעלו בנושא.
· בהרכבה יש שתי זרועות משמעותיות : מוכנות והזדמנויות המרכיבות את ההצלחה.
· בתחושה – יש מיליוני הזדמנויות מסביבנו. אם נעצים את המוכנות שלנו נראה את ההזדמנויות ונעצים אותן.
· על מנת ליצור תהליך בתעשייה נדרש ראשית ליצור אטרקציה של הזדמנויות. ואז למשוך הרבה חברות שיצטרפו ותוך כדי התהליך "נגדל" אצלם מוכנות ובשלות.
· מכון הייצוא יכול להיות ערוץ שיאפשר להגיע לחברות בחו"ל ובארץ, לייצר מועדון של חברות שרוצות להנות מהזדמנויות המוצעות. נשקיע בהם (זרוע המוכנות בציור) בתהליך של הכנה ובידע, בסדנאות , בהקשבה ובטיפוח קשרים. נייצר קבוצה מפרגנת שמשתפת פעולה אחד עם השני ומוכנה לשיתופי פעולה. את אותה ההשקעה נשקיע גם בחברות המגיעות מחו"ל. שיתופי הפעולה שיווצרו לאחר ההכנה הזו יהיו ברמה ובעוצמה אחרת לגמרי ולאט לאט התרבות תשתנה! והמעגלים יגדלו יותר ויותר גם ע"י הצטרפות חברות בינלאומיות ואיגוד התוכנה האמריקאי.
· בהזדמנויות יש הרבה נושאים הקשורים באינטרנט, הרבה מיזמים שניתן לעשות וכולם עסקיים. לכן יש בקבוצה הרבה אנשי אינטרנט. דוגמא אחרת למיזם הוא פתרון להעסקה של מובטלי הי-טק תחת הסיסמה "תפסיקו לחפש עבודה ותתחילו לעבוד"... למצוא מנוע שיעזור להם לחזור לעבודה, לייצר הכשרה שתאפשר להם לתרום מניסיונם וכן ולהוות מנוע למיזמים נוספים.
· פעילות חשיפה תקשורתית: הגדרה של חזון ואמנה. חשיפה של הפעילות בועידת ראש הממשלה של מכון הייצוא ובוועידת - Software 09 (מתוכננת במרץ 2009), חיבור לפעילות "מועדון המאה" של בוגרי TFL (Technion for Life), לפורום MIT באונ' ת"א, פרס שיתוף פעולה ועוד.
נושאים שהועלו לדיון:
· הבחירה במכון הייצוא - ארגון ישראלי שמטפל בנושאים בינלאומיים - כמקום שאפשר להתחיל בו את התהליך ,ליצור בו את מועדון החברות ולהקים בו את תשתית המוכנות.
· בשלב זה נראה שנכון להתחיל בגיבוש דרך עם מכון היצוא:
1. פיתוח עסקי
ü יצירת מועדון חברות תוכנה בישראל
ü החברות עוברות תהליך של פיתוח מוכנות והזדמנות
ü מופגשות לאחר מכן עם משלחות מחו"ל שעוברות תהליך מזורז ודומה
2. מרכז הדרכה וייעוץ
ü הדרכה קבועה וסדנאות חד פעמיות, או נמשכות לשיתוף פעולה מזוויות שונות
ü ייעוץ לגישה של שיתופי פעולה
· שאלה לדיון עתידי: "האם קונקרטיזציה חוסמת או עוצרת שיתופי פעולה?" או במילים אחרות "איך לשלב קונקרטיזציה עם פתיחת אפשריות, במטרה להפוך את מפגשי שיתוף הפעולה למושכים ואפקטיביים"?
· שאלות לדיון: הצעות לשיפור התהליך המוצע , להרחבתו, להוספת תהליכים נוספים והצעות לאנשים המתאימים למשימות.
נושאים נוספים שעלו:
· בקשה: לתכנן פגישות גם מעבר לספטמבר על מנת שהאנשים יוכלו להיערך ולפנות זמן ביומנם.
· הצעה: מיתוג הפעילות באמצעות סיכה מיוחדת וסמל באתר.
· יפעת טורבינר התנדבה לארח את הקבוצה במשרדי חברת IBM או את ביתה בכפר לאחד המפגשים הקרובים.
· לקיחת אחריות: גדעון התנדב לקחת על עצמו לבדוק נושאי התשתית האינטרנטית, כלומר באיזה אתר מרכזי ניתן לאחסן בצורה נוחה את הקלטות המפגשים, התמונות והמסמכים של המפגשים. גדעון גם יבדוק איך ניתן להשתמש באתר YouFig מנהלה, אלון מסון הוא חבר ב- FlyCircle אך נמנע ממנו להגיע לפגישה הראשונה.
רשמו: נתלי דוידוביץ, נירית האן
נספח 1
תמצית תמלול הדיון:
· אמיר מילוא: נקודת התחלה טובה ודבר שאפשר להתחיל לבנות עליו. קונקרטי אך לא יותר מדי. כדאי לחלק לורטיקאליים, מכיוון שיש מאות חברות תוכנה ולא לכולן משהו משותף. לחלק לפי ארץ היעד או סוג קהל הלקוחות, מודל תמחור או חלוקה אחרת. מצד שני נדרש שהמועדון יהיה גדול. צריך לחשוב בגדול אבל לעבוד גם במעגלים קטנים.
· עמוס מגור: הרעיון הוא להתחיל מתחום יותר קטן , למשל ליצור קבוצה אינטר דיסצפלינרית שנוכל לקרוא לה Secured and Enabled בה נפגיש בהתחלה קבוצות מנהלים מהמגזר הפיננסי עם קבוצות מנהלים בתחום ה- Security. הרעיון הוא לגדול דרך נושאים הספציפיים משותפים אשר באמת לא משנה בדיוק מהם, העיקר שימשכו מנהלים להפגש ולחלוק רעיונות עסקיים.
· ערן שצמן: לבחון איך אפשר להכניס יותר מעשיות. אנשים יספרו את המטרות האישיות שלהם, את החזון שלהם ומה הוא יכול להציע כעזרה לאחרים. הדברים צריכים להיאמר בצורה ברורה יותר כשלב הבא לאחר ההצגה הראשונית. להגדיר מטרה עסקית ומטרה פילנתרופית
· יפעת טורבינר: מסכימה עם ערן. כל אחד אמור לספק צורך של "למה אני כאן". לגבי עצם המודל השאלה היא האם מישהו בדק את האופציה של שיתוף פעולה עם איגוד בתי התוכנה. אם רוצים לשקול חלוקה של עולם התוכנה לקבוצות אני יכולה להציע את המודל של IBM שמחלק את חברות התוכנה בישראל לארבע קבוצות: Communications (במובן הרחב , כולל מדיה ובידור), FSS (שירותים פיננסים), תחום ה – Retail (לנקודות המכירה) וה – Cross Industry. שתי הקבוצות הראשונות הן הדומיננטיות ביותר ובניהן יש שיתופי פעולה ע"י פתרונות שרלוונטיים לסקטורים שונים.
· עמוס מגור: פנינו לאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה , עם הגיית המיזם הראשון (בשנת 2006) הם היו שותפים ל- Software 07. לאחר מכן הצטרף גם מכון הייצוא אשר קשור לאיגוד. לאנשים המובילים היום במכון היצוא יש את היכולת והאנרגיה להוביל שינויים. איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה יוכלו לקחת חלק בכל הפעילויות. בשלבים מאוחרים יותר המטרה היא לשתף באופן מדורג גם את משרדי הממשלה, במיוחד משרד התמ"ת, משרד החוץ וגם משרד האוצר.
· מייקי יואלי: קונקרטיזציה מול רעיוניות - אני נמצא בדיאלוג ארוך עם עמוס על הנושא. מאמין מאוד בקונקרטיזציה. יחד עם זאת אנחנו צריכים לתת לעצמנו כמה סיבובים להתבשל עם הרעיון. לגבי מכון היצוא – המטרה שלי היא לעשות באופן רחב עבור התעשייה כולה. המכון הוא גוף בירוקרטי ומסורבל, אבל הכי עסוק בעשייה מכל הגופים הממשלתיים שאני מכיר (הוקם לפני 50 שנה עבור שיתופי פעולה בין התעשייה והמגזר הפרטי). התהליך שאני מנסה להכניס למכון הוא לטפל בפיתוח עסקי לתעשייה הישראלית והשתלבותה בעולם. יש באפשרותנו לעשות פחות אם מדובר רק בחברות ישראליות וצריך להגדיר את המשמעות עבור השוק העולמי. אנחנו יכולים לתת בית ניטראלי . יחייב עבודה של כולנו למימוש החזון כי אנחנו יכולים לתת את הפלטפורמה אבל לא לעשות את כל העבודה. לגבי החזון – הוא עדיין לא ברור לי לחלוטין ועלינו לנסות להבין בדיוק מהו.
· עמוס מגור: צריכה להיות הפרדה בין ההצגה לחברות לבין השיח בייננו בקבוצה. מאמין שכל הנושא של השפע ויצירת הזדמנויות הוא על מנת לגרום לחברות להאמין, על מנת שיבואו. אחרי שהם יבואו אנחנו צריכים לעשות את התהליך שאנחנו מאמינים בו. לקחת את הקונקרטיזציה, שבזכותה הם באו, ולתת להם לבנות את מימושה. לעשות את הקשר, לחוש את הצד השני , לשמוע ממנו מה הוא צריך אבל לקחת אותם בתהליך הנכון שנגדיר יחד. התהליך הזה ישים על השולחן דברים שאף אחד לא חשב עליהם. בשלבים מאוחרים יותר אנשים יגיעו מהסיבות שאנחנו מעוניינים בהן. להסביר את נושא "תיבת נוח" לא פשוט להסביר לרוב האנשים.
· גדעון כהן: הכיוון הוא בסדר אך דורש המון עבודה. להקים מועדון יכול להעסיק אותנו שנה שלמה. כנ"ל לגבי הקמת התשתיות, השיווק, הכנת החומרים. גם אם נהייה מעורבים היקפיי ההשקעה הם גדולים ואני מניח שמכון הייצוא יוכל להקצות משאבים אך אולי יידרשו מכרזים. הדבר המיידי שניתן לעשות היא הקמת רשת חברתית על פלטפורמה אינטרנטית כמו LinkedIn . אפשר לייצר חיתוכים לפי גודל חברה. זה לדעתי הצעד הראשון שצריך לעשות. ליצור סביבות תוכן ומנגנון של שיתוף פעולה.
· אמיר מילוא: גודל החברה נראה לי בסיס טוב לשיתוף פעולה מאשר קהל היעד שלה.
· צביקה סבר: אנחנו צריכים להציג מודל של עבודה, שאותה נבצע. בעוד מספר חודשים, אם מה שהצלחנו ליצור יההי מוצלח נציע להכפיל את המודל. נפנה לקבוצה מסוימת של 30-40 חברות ונציע להם להקים מועדון דומה למה שאנחנו עושים כאן ואז נתקדם עם הדבר הזה. כך אני מבין את ההצעה להקמת מועדון. אולי להוריד את המילה 'תוכנה' ולהתמקד ביצירת מועדון שיקדם את ההיי-טק בישראל, ולהציע לאחרים לעשות דבר דומה. צריך להחליט על סוגיות לטיפול, לייצר הפריה הדדית ודרך זה יווצרו קשרים. על מנת להגיע לחזון צריך להציג בעיות קיימות בתחום ודרכן לגבש את החזון. למשל, אותי מטרידה בעיית המגזר הערבי ועיירות הפיתוח.
· גדעון כהן: יש הרבה בדבריו של צביקה.
· עמוס מגור: אפשר לפנות לחברות התוכנה ולהציע להם עזרה במה שכואב להם. מועדון שיטפל בנושאים שחברות התוכנה רוצות שהמועדון יטפל בהם.
· נתלי דוידוביץ: כשאתה בא לחברות צריך שיהיה לנו משהו מאוד טוב להציע כדי שישקיעו זמן ומאמץ לשיתוף פעולה רציני. גם זה משהו שצריך למכור. גיבוש זהות הקבוצה: מי אנחנו, מה אנחנו מציעים
· ערן שצמן: כל נושא ההי-טק במדינת ישראל והפריפריה מאוד חשוב. אנחנו מעסיקים עובדים בכרמיאל. חברות תוכנה זקוקות לדברים בסיסיים על מנת להתפתח. הן צריכות מימון ולא תמיד יודעות למי לפנות ודווקא פה אפשר מאוד לכוון ולחסוך זמן, שלצערי אנחנו לא חסכנו אותו. כל חברה צריכה עזרה בשיווק ומכירות. לפעמים מספיק שתביא את האדם הנכון שכבר עשה את זה. לייעץ , לתרום קשרים, לחבר פרטנרים. ללכת לפרקטיקה כי חזון צריך להישען על פרקטיקה ובחזון שלי אני רוצה לראות את כל הילדים כאן מגיעים לעולם ההי-טק כדי להשאיר ולפתח את התעשייה בארץ. לעזור להם בגיוס משאבים, אנשים, קידום מכירות בחו"ל.
· יפעת טורבינר: אפשר להמציא את הגלגל או להישען על דברים ידועים. אם נעשה נסקר נגלה שמה שחברות רוצות היא גישה לשווקים. אנחנו קטנים מדי מכדי שכל חברה תחזיק לעצמה תשתית. אפשר להסתמך על תשתיות ממשלתיות קיימות או להבנות על חברות, כמו IBM, שנמצאות בעולם, ויכולות להוות את התשתית המתאימה להגיע לחו"ל. זה הערך שצריך לחרוט על דגלנו. לעזור בפריצה לחו"ל. אם נרתום גופים כמו מועדון כרמל – מועדון חברתי ועסקי של בוגרי הטכניון בסיליקון וואלי נקבל אימפקט רציני.
· עמוס מגור: ניסיתי ליצר במפגש תנאי נוחות ולא ליצור הכפלות של נציגי חברות שעוסקות באותו דבר. בתחרות כולם מפסידים (משפט מפתח של צביקה שיש לו הרבה הדגמות בטבע). החלום: יש כנס גדול של 'ועידת ראש הממשלה' בנובמבר עם מנהל התוכנה של IBM . את מסלול התוכנה בכנס ינחה נשיא ומייסד איגוד התוכנה והמידע האמריקאי (SIIA). הוא יהווה יתד שדרכו ניכנס לארה"ב ולארצות אחרות. באירוע יוכרז פרס שיתוף פעולה ישראלי בדומה לפרס היוקרתי הקיים בארה"ב (Codie Award) שחברת 'אלדין' זכתה בו בשנת 2008 בקטגוריה של כלי ההגנה על תוכנה. כאן יהיה פרס אשר הקריטריון שלו יהיה רמת שיתוף פעולה.
· יפעת טורבינר: יש בכלל היום חיה או חברה שלא משתפת פעולה? האם זה לא טריוויאלי לעצם קיומה?
· עמוס מגור: יש עדיין חברות שיש להן מערכת הפעלה שעובדת אך ורק על הציוד שלהם. יש חברות רבות עםתוכנות סגורות ועם סטנדרטים סגורים. מיקרוסופט היא למשל דוגמא לזה. אוראקל לדוגמא עשתה שינוי פתיחת סטנדרטים משמעותי. התעשיה שצריכה הכי הרבה שיתוף פעולה הוא תעשית התוכנה. שם נכון לומר: "תגיד כמה שיתופי פעולה יש לחברה – אני אגיד לך כמה החברה מצליחה". תעשית התוכנה היא המקום שהכי משווע לשיתופי פעולה.
· אמיר נתן: רואה הרבה שיתופי פעולה בהי-טק כשיש אינטרס עסקי ברור לשני הצדדים. אם רוצים ליצר משהו חדש שיכול למנף הרבה חברות יש לראות אם אפשר לבנות שיתוף פעולה שלאו דווקא מקדם את האינטרס של שני הצדדים, מתוך רצון טוב ולא על בסיס עסקי טהור. משהו שיש לו פוטנציאל גדול להפוך לקונקרטי וכולם ירוויחו ממנו גם אם לא ברור מההתחלה איך.
· צביקה סבר: אנחנו מדברים על מערכות יחסים שיהיה בהם win-win, שכולם מרוויחים ממנו (חייב להיגמר ב - ++). צריך להגדיר את המושג של שיתוף פעולה. למשל מול המושג של קניית שירותים.
· אמיר נתן: אם שיתוף הפעולה מתחיל לא מדברים קונקרטיים, ייתכן שבתחילת התהליך לא יהיה מצב של ++ . אם כולם ירצו את המצב הזה מלכתחילה יהיה חסם לחברות לשתף פעולה ברמה שאיננה קונקרטית מאוד.
· עמוס מגור: בראייה שלי , שאנחנו באים לחברות אנחנו צריכים לעשות את הדברים בחוויה שהם יכולים להבין. ארגון כמו IBM, כשהוא בא לפרטנר ועוזר לו הוא בכך הופך את הפרטנר לגרופי שלו – הוא איתו. הקונקרטיזציה משלב מוקדם והתחלתי חוסמת את מערכת היחסים. צריך למשוך את החברות כתוצאה ממה שהן מבינות וכשהאחרות יראו שהן מצליחות ומרוויחות מזה - יבואו עוד. רק לאחר מכן נוכל לאט לאט לתת להם לדחות את הסיפוקים ולהגיע למקומות אחרים. מה שאמיר אומר הוא הדבר הנכון הסופי. בהתחלה כדאי להוציא את הקונקרטיזציה שלך ולהתחיל דווקא עם מימוש הקונקרטיזציה של הצד השני.
· ברק בן אליעזר: הציפייה שלי היא שתהיה קפיצת מדרגה בכל מימד שהוא. מציע לא להצטמצם לעולם התוכנה ולהסתכל על תחומים נוספים. יש כאן רמות של שונות של שיחה. צריך לחשוב גם Bottom-Up וגם Top-Down. ארכיטקטורת BNI לבדה לא תיתן קפיצת מדרגה ( חשיבה Bottom-Up). היתרון של ישראל הוא הקוטן שלה. כולם מכירים את כולם. תחושה של אפשרות , גנטיקה ליצירתיות. בשיחה של Top-Down צריך לדבר מהם התחומים המיוחדים שלנו שיהוו תשתית למצוינות. לא ממקום הפתרונות. רמה אחרת של איך מעצבים את ההי-טק הישראלי כדי להגיע למצוינות.
· עמוס מגור: אפשר להגדיר פגישה מהסוג האחד ופגישה מהסוג השני. וגם האנשים המתאימים יותר יגיעו לכל פגישה. שתיהן חשובות ומשתלבות מאוד יפה.
אני מציע כי לפני הפגישה הבאה תפגש קבוצה מצומצמת מתוך חברי FlyCircle והיא תתכנן את סידרת המפגשים הבאים ולכל אחד יבחר נושא שונה. כל פגישה תתחיל בהרצאה או הפעלה, ולאחר מכן נעלהאת הנושא הספציפי ונדון בו.