מפגש 3

 סיכום המפגש השלישי של "מעגל תנופה"

 FlyCircle 03        3/9/08

 

מקום הפגישה: בית הספר לעסקים של המכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בינלאומי, תל-אביב

מועד:  יום ד', 3/9/08 החל מהשעה 18:30.

משתתפים:  אבי בריר, אורן בר, ברק בן-אליעזר, גדעון כהן, דפנה וולפהרט, דרור ברק, חגי שלו, יובל הרפז, יובל רוטשטיין, יוסי דן, ישראל טננבאום, מייקי יואלי, נתלי דוידוביץ, עמוס מגור, צביקה סבר, קתרין מלמד, שאולי כצנלסון.

 

תוכנית המפגש:

מימוש עשייה שיתופית בתעשיית התוכנה וההייטק הישראלית.

המפגש עסק בנושאים הבאים:

1. שיתופי פעולה מזווית אחרת:
   ההרצאה קצרה של עמוס מגור להרחבת הנושאים שמסביב לרעיון ה- 'שיתוף פעולה'  תוך התמקדות בשני נושאים:

-  "תופעת מאה הקופים" של קן קייס – תופעה המדגימה ומסבירה איך נוצרת תודעה קולקטיבית לרעיון חדש.

-  מבוא ל- "שבעה חוקים רוחניים להצלחה על פי ד'ר דיפאק צ'ופרה " והרחבתם  בשני חוקים משלימים.
חוקים אלה הנם חוקי טבע לא מוחשיים הפועלים לצד חוקי חוקי הפיסיקה והכימיה. אין סתירה בין חוקים אלה לחוקי המדע הרגילים ומסתבר אפילו כי חוקי המדע נכללים בהם, כולל התגליות החדשות ביותר.

בעבר הייתה הרמת גבה בחוגים מסויימים בכל הקשור למשפחת חוקים אלה, אך אין זה נכון יותר במאה ה- 21, בעת שכמחצית מתושבי כדור הארץ מאמינים בהם ופועלים לפיהם, לאחר שמאות מליונים במערב הצטרפו לאחרונה לסינים, הודים, יפנים, קוריאנים וכל שאר עמי המזרח, ואף לסופים ולסווסטיקה, לקבליסטים, לאינדיאנים, לאלבוריג'ים ולקבוצות אחרות. היום כבר לומדים אותם עשרות אלפי מדענים ומקבלים מהם השראה למחקריהם, ואנו פוגשים בהם בכל מקום כולל ספרים, קולנוע, הצגות, הרצאות, סדנאות  ועיתונות.

ד'ר דיפאק צ'ופרה הוא רופא ניאורולוג הודי בהכשרתו שעבר למערב והביא עמו את תורת האיור וודה. הוא פרסם עשרות ספרים שנמכרו בעשרות מליוני עותקים, הוא נחשב כ- "מדריך על" למנהיגים ועשירי עולם, מופיע בהרצאות, כנסים, פסטיבלים וקונגרסים ואף גובה ממון רב על הופעותיו אלו, אך התרומה הגדולה האמיתית שלו לאנושות היא במחקר מתמשך  ויסודי אותו הוא מבצע במסגרת "המכון לרפואת גוף ונפש ופוטציאל אנושי" במרכז הבריאות ע"ש שארפ השוכן בסן דיאגו, ארה"ב. מחקר זה בודק ומתעד באופן מדעי את כל המקרים בהם הבריאו אנשיים ממחלות קשות באמצעים אלטרנטיביים וללא התערבות כירורגית או טיפול תרופתי מערבי.

מקוצר זמן וכדי לא להעמיס במינון גבוה מידע זה, עסקה ההרצאה רק בשני החוקים הראשונים:

o        חוק הפוטנציאליות הטהורה. חוק זה יכול גם להקרא חוק האחדות.

o        חוק הנתינה. חוק זה יכול גם להקרה גם חוק הקבלה.

הרחבת הנושא ניתן למצוא בנספח א'.

2. דיווח ודיון מקבוצת העבודה "הגדרות והפצת המושג שיתוף פעולה".  

מנחה: יובל הרפז.

הדיון בקבוצה מגלה את מורכבות הערך ופותח מספר נושאים. קיימים הרבה מושגים שקשורים לשיתוף פעולה ונדרשת עבודה רבה להבנה מהו הכיוון הנכון לנו ולמה אנחנו מתחברים בצוות. 

ישנה אפשרות כי נגדיר מונח חדש לשיתוף פעולה עסקי נכון.

שלבי העבודה יכללו תהליך שבו יהיה השלבים: איסוף וחקר ראשוניים ("המגלה"), שלב חשיבה ופיתוח רעיונות ("האמן"), שלב של אנליזה והערכת מומחים ("השופט") ושלב ההתמקדות ושיפוט חיובי ("הלוחם").
העבודה בתחילתה והצוות פתוח להצטרפות.

מצגת ראשונה של ההרצאה הועלתה לאינטרנט.

מפגש ראשון שיעסוק בנושא הגדרות מושגי השיתוף פעולה בכלל ובוויקפדיה בפרט, מתקיים ביום חמישי 18/9/08 בשעה 19:00 וימשך כ- 3 שעות. הכתובת היא: חברת XIV, מרכז עזריאלי - מגדל עגול - קומה 15.

בפגישת מתוכנן סיעור מוחות מפתיע ומהנה, יוזמנו אורחים וכל מי שמעוניין להצטרף יכול עדיין לפנות ליובל הרפז    info@yuvalimcenter.co.il  ולהצטרף.

לצורך הדיון כתב עמוס מגור לאחר המפגש "מחשבות חדשות על נושא שיתוף הפעולה". מחשבות אלו מוגשות בנספח ב' של מסמך זה. גם מסמך זה יידון בפגישה.

3. דיווח ודיון מקבוצת העבודה "מיפוי טכנולוגי".  

מנחה:  גדעון כהן.

מטרת הצוות היא מיפוי טכנולוגיות קיימות שיתמכו בפעילויות הפורום ובשיתופי פעולה שייווצרו כתוצאה מפעילותו וזה כולל: בחינת הטכנולוגיות המתאימות לניהול הפורום, שיתוף המידע החוצה, ניהול קהילות שיתופי הפעולה וכלים לזיהוי פוטנציאל ויצירה של מיזמים לשיתוף פעולה. מיפוי מסודר יוצג במפגש מעגל תנופה מספר 4.

יוסי דן מ- 2Win Solutions ,אורן בר  מ- B.V.Tech וקתרין מלמד ממכון הייצוא הצטרפו לקבוצת העבודה.

נושא שעלה בדיון ע"י ברק בן-אליעזר ויוסי דן, לגבי היכולת לחבר בין הקשרים ולהבין עד כמה האינפורמציה איכותית ורלוונטית: קיימים כלים מאוד חזקים לנושאים שונים (כגון רכישות ומיזוגים). לא ידוע האם קיימים כלים כאלו לנושאי שיתוף פעולה, לשלב מיפוי הקיים ולשלב זיהוי פוטנציאלים (מערכת מומחה ברמה גבוהה).

לאחר הדיווח הוצג הפתרון הטכנולוגי הנוכחי לשיתוף קבצים, בו נמצאים בשלב זה כל החומרים של "מעגל תנופה": http://www.mediafire.com/FlyCircle-Israel והתמונות  http://picasaweb.google.com/maggor.

ביום ב', 8/9/08 התקיים מפגש ממוקד ראשון בנושא "טכנולוגיות תומכות שיתוף פעולה".  מפגש המשך מתוכנן להתקיים ביום ד' 17/9/08 ב- 10:00. מי שמעוניין להצטרף מוזמן לפנות לגדעון gideon.cohen@packale.com .

4. דיווח ודיון מקבוצת "העשייה הפרקטית":

מנחה: עמוס מגור, החליף את גבי טל בעת העדרותו עקב מחלה.

המטרה : לממש עשייה שיתופית בתעשיית התוכנה וההייטק הישראלי באופן מעשי ובדרך המהירה והאפקטיבית ביותר. להגדיר פיילוט שבו תיווצרנה הזדמנות עסקית משמעותיות לחברות ישראליות כפועל יוצא של עבודה שעשינו איתם, תוך מימושו של תהליך מתקדם של שיתוף פעולה, שרשרת ערך אמיתית שתביא להסתכלות אחרת ותייצר הזדמנויות עסקיות חדשות.

אנחנו רוצים לבנות מודל גנרי של פתרונות, כולל מודל עסקי פיננסי של שיתוף פעולה,  ופרויקט ספציפי בו נממש את המודל הגנרי. תהליך מתמשך של שיתופי פעולה שבו חברות עובדות יחד כתהליך, לאורך זמן.
השאלות שעלו:  מהו היתרון היחסי שאנחנו כקבוצת 'מעגל תנופה' מביאים לחברות? מה הבשורה שלנו ומי קהל היעד? מה יהיו הקריטריונים ליצירת הקבוצה הראשונה של החברות?

נושאים שהועלו:

• ההתחלה תהיה ברתימה של אנשים מתוך חברות, גם קטנות וגם גדולות, כאשר נתמקד באנשים בעלי פתיחות פנימית, גמישות, נחמדות ונועם, אשר עשויים להבין על מה אנו מדברים ואף לתמוך בזה.
• החשיבות היא למסה של אנשים בארגון שיכולה להשפיע . נציג הארגון בפורום שלנו צריך להיות כזה שיש לו השפעה גדולה בארגון. את רשימת החברות ניצור מתוך ההכרות של האנשים בפורום הנוכחי עם אנשים מתאימים. התחושה היא שהקבוצה צריכה לכלול כ-40 חברות. חשוב לזכור שקהל אוהד יתמוך בנו הן מורלית, הן מבחינת יצירת מסה קריטית (חשוב ביותר, במיוחד לאור תופעת 100 הקופים) והן בנכונות לעשיה מעשית בשטח. אדם כזה ישקיע ויעזור לנו לבנות את הכיוון הנכון במשותף.
• רצוי שהקבוצה תהייה מאותו אזור מגורים או אזור עבודה. ההרגשה היא שתוכל להיווצר קהילה שתמלא חלל שקיים בין הפרט/חברה למדינה. לאחר השלב הראשון בו נקבץ מספר מספיק של אנשים ל- "מעגל הראשון", או אולי אף במקביל לזה, נוכל להקים קבוצוה או קבוצות גם לפי אזור עבודה או מגורים שתעבודנה לפי העקרונות שלמדנו ויישמנו.
• השפה בה אנחנו מדברים היא חשובה. השפה מזמינה  אנשים מקבוצה מסוימת. חשוב שנהיה במרכז של שיח שמביא תועלות לאוכלוסיה גדולה. הדגש צריך להיות על פשטות.
• הופצה טיוטה של מכתב שיופנה לחברות אלו ויזמין אותם לבניית המעגל הראשון של שיתופי הפעולה. החברים שטרם עשו זאת מתבקשים להאיר ולהעיר על התוכן והשפה של המכתב.

טיוטא הנוכחית של המכתב נמצאת בנספח ג' של סיכום זה.

• הפגישה הבאה אנו נשלב אלמנטים חוויתיים שיפתחו קשר בין זוגות וקבוצות יותר גדולות של אנשים. אם זה יצליח, המטרה היא להמשיך ולעשות זאת כחלק מהקצאת הזמן הקבועה של פגישות מעגל תנופה.
• את התרגילים האלו ובמיוחד את הוצלחים שבהם, אנו נקח גם ל- "מעגל הראשון" של חברות ההיטק.
• ההבנה היא שגם חברע מעגל התנופה יוזמנו וישתתפו במפגשי "המעגל הראשון" ובכח תעבור ברוח המיוחדת שקיימת במעגל התנופה את "המעגל הראשון" וגם למעגלים האחרים שבהמשך.
• המפגש הבא של קבוצה זו נקבע ליום א', 13/9/08 בשעה 15:30 במשרדי חברת IBM, פתח תקוה.

 

סיכום המפגש:

• בכל פעולה מודעת שלנו אנחנו בוחרים האם לעשות מהמקום המשתף והאוהב או מהמקום המפריד. כל בחירה שלנו בשיתוף היא תרומה אמיתית שלנו לעולם שהופכת אותנו למאושרים יותר. בשיתוף – אנחנו יוצרים אנרגיה שמזמינה אותנו ואת מי שמצטרף להצליח. הפגישות יראו את החוקים שהוצגו במפגש בהתממשותם. נגיע למקומות שאחרים יוכלו ללמוד מאיתנו.
• כל חברי וחברות מעגל תנופה מוזמנים להעלות מועמדות של חברות המתאימות לדעתו להיות במעגל הראשון של הקבוצה, שיתנו ערך וירחיבו את המעגל הנוכחי.
• Software together הוא לוגו טוב עליו לבסס את העשייה שלנו.
• אנחנו מעוניינים ליצור Advisory Board עבורנו: אנשים שיעזרו לנו מתוך התעשייה ומכל מני זוויות (מעולם ההון סיכון, האקדמיה, הממשלה, המשפט ומעולם המחקר והפיתוח), אנשים שיהיו שותפים מבחוץ ויעזרו לנו בהכוונה ועיבוד הרעיונות שלנו. אנחנו מחפשים אנשים בעלי התאמה שיהוו את ה"עיניים מבחוץ". 

כל חברי וחברות מעגל תנופה מוזמנים לחשוב ולהציע אנשים/חברות שיביאו את הכישורים החסרים לנו ב - Advisory Board שלנו וכן על הדרכים המתאימות להגיע אליהם ולרתום אותם.

• נושא נוסף שלא הועלה במפגש האחרון, אך יעלה במפגש הבא הוא הרחבה של חברי מעגל תנופה עצמו. מטבע הדברים שמעגל תנופה הוא דבר חי ויש המצטפים אליו ויש גם הנושרים ממנו. עם הזמן והתקדמות התהליך ישארו במעגל התנופה האנשים היותר נכונים ומתאימים לו וכדי להגיע לכך אנו מבקשים להציע באופן קבוע על מועמדותם של אנשים נוספים שמתאימים ונראה כי הם מעוניינים להצטרף. את הצעות אלה נא להעביר לעמוס מגור.

 

 

תאריכי ותכני המפגשים הקרובים:

·         אנו מזמינים אתכם להצטרף ולקחת חלק בקבוצות העבודה המתמחות.

קבוצות העבודה הן:

 

 

 

רשמה: נתלי דוידוביץ

 

                                                 נספח א'

שבעה רוחניים להצלחה על פי ד'ר דיפאק צ'ופרה (שני חוקים ראשונים)

חוק 1: חוק הפוטנציאליות הטהורה/חוק האחדות

מצבנו הבסיסי כולל בתוכו את כל האפשרויות. העצמי האמיתי שלנו משוחרר לחלוטין, הוא חסין בפני ביקורת, אינו חושש מכל אתגר, אינו חש נחות בפני דבר ובה בעת גם עניו ולא חש נעלה על איש. הוא בעל יצירתיות אין סופית חסרת גבולות. מסיבות שונות קלקלנו את העצמי שלנו מרגע לידתנו ובמהלך חיינו.

כשאנו מגלים את טבענו המהותי ויודעים מה הננו באמת, בידיעה עצמה טמונה היכולת להגשים כל חלום.

בידיעה ובהבנה הזו ואף בהכרזה עליה תמונה היכולת הבסיסית שלנו לשתף פעולה עם האחר או האחרים.

אם אנחנו רוצים לשנות את מצבנו ולהיות במקום אחר עלינו לשנות את אמונותינו הבסיסיות ולפעול בהתאם.

בלי שינוי אמונות אין שינוי במעשים. בלי שינוי במעשים אין שינוי בתוצאות.

איוולת היא לעשות את אותם המעשים ולצפות לשינוי בתוצאות. רבים הסבירו את זה, אלברט אינשטיין הידוע ביניהם.

לכוח העצמי יש מאפיינים מסוימים, הוא מושך אליכם אנשים ומושך אליכם גם דברים שאתם רוצים בהם.

הוא ממגנט אנשים, מצבים ונסיבות, כך שיתמכו בשאיפותיכם.

לצורך זה הימנעו משיפוט. השיפוט הנו האומדן הבלתי פוסק של דברים וסיווגם כטובים או רעים, נכונים או מוטעים.

כאשר אתם עסוקים כל הזמן בהערכה, מיון וניתוח, אתם מחוללים סערות רבות בדיאלוג הפנימי.

סערות אלה חוסמות את זרם האנרגיה ביניכם לבן עצמכם.

o        “כל מה שהמוח יכול לתפוס ולהאמין בו, אנו יכולים להשיג”. נפוליאון היל

o        “אם אתה מסוגל לחלום, אתה מסוגל לבצע”. וולט דיסני

o        "המוח אחראי על הפנטזיות הגדולות ביותר שלנו, כי הוא מייצר את המציאות בה אנו חיים" פרופ. סטיבן הוקינג.                           

חוק 2: חוק הנתינה והקבלה:

כל העולם נמצא בתנועה.

כל דבר שאינו נע הוא מת. כל דבר שנולד מתחיל לנוע, תנועה פנימית ו-/או חיצונית וכאשר הוא מפסיק את תנועתו הוא מגיע את מותו. אם אנו עוצרים את התנועה הזו, אנו ממיתים את הנולד.

בכל עת שהדם חדל לזרום הוא מתחיל להתעבות, להיקרש ולהעלות רקב.

גופכם, נפשכם והיקום מצויים ביחסי חליפין קבועים ודינאמיים, קטיעת זרם האנרגיה משולה - לקטיעתו של זרם דם.

ככל שתרבו לתת – כך תרבו לקבל. כל פעולה מחוללת כוח החוזר אלינו בצורה דומה.

המילה לרוץ, לזרום, היא - Currere – בלטינית. זה המקור למילה Currency, דבר שמדגיש שגם כסף נועד כדי שינוע ויפעל עבורנו וכאשר כסף עומד הוא הנו מטרד הדורש שנפעל עבורו.

ככל שתרבו לתת - כך תרבו לקבל, מפני שכך תוודאו כי שפע היקום יזרום בלי הרף בחייכם.

למעשה, כל דבר בעל ערך בחיים יתרבה כשנותנים אותו, התרוקנות ממנו, מאפשרת לו להגיע אלינו מחדש.

גם בכל זרע טמונה ההבטחה לאלפי יערות, אבל עלינו לזכור שאין לצבור זרע, עליו להעניק את תבונתו לקרקע הפורייה.

תרגול חוק זה:

אם ברצונכם בשמחה, העניקו שמחה לאחרים,

אם ברצונכם אהבה, לימדו לתת אהבה,

אם ברצונכם תשומת לב והערכה, לימדו להעניק תשומת לב והערכה,

אם ברצונכם בשפע חמרי, עזרו לאחרים להגיע לשפע חמרי.

קבלו החלטה לתת בכל אשר תלכו, לכל אשר תראו. כל עוד תתנו, תקבלו תמורה ולא בהכרח מהמקום לו נתתם.

ככל שתרבו לתת, כן יגדל ביטחונכם בכוחו הפלאי של חוק זה, וככל שתרבו לקבל תגדל גם יכולתכם לתת עוד ועוד.
                                                 נספח ב'

מחשבות חדשות על נושא שיתוף הפעולה  

   כתיבה לצורך דיון -  עמוס מגור

ביום ד' 3/9/08, במפגש ה- 3 של "מעגל תנופה", התקיימה שיחה ערה סביב ההגדרה הראשונית של הערך "שיתוף פעולה" ו- "שיתוף פעולה עסקי" שהוצגו על ידי יובל הרפז, כנקודת מוצא להגדרות קיימות בויקיפדיה.

בהגדרה זו  נרשם:  "תיאור של מערכת או תופעה בה מתקיימים יחסי גומלין פעילים בין לפחות שני בעלי אינטרס במרחב משאבים חופף".

דיברנו איך אפשר ששיתוף פעולה של כמה צדדים לא יפגע בכמה גורמים אחרים (מדינות משתפות פעולה ופוגעות באחרות), ועל שיתוף פעולה שלילי (במאפיה, למשל) ונראה לרגע שפגיעה כזו חייבת להתקיים.

בפגישה השניה דיברנו על נושא "בעלי אינטרס" בהרצאה על הטבע. נשאר לנו עוד להמשיך ולדון בזה.

טרם דיברנו על משמעות הנושא "מרחב משאבים חופף". מאמירה זו אפשר להבין כי היא מבוססת על הבנה שקיים מחסור במשאבים. גם עליה ניתן היה לשוחח ואף לדון.

במהלך הימים לשאחר המפגש הקדשתי זמן ללימוד ובחינה של הנושא והגעתי למספר הבנות  חשובות אותן אני פורש בפניכם כבסיס לדיונים שנקיים בהמשך:

רמות שונות של שיתוף פעולה

אני בוחר להציג את ההבנה הנוכחית שלי לפיה ניתן לראות בהתפתחות האנושית 5 רמות שונות של שיתוף פעולה עסקי, אשר כלן הן התפתחות מרמה אפס בה לכאורה נראה כי לא היה כל שיתוף פעולה, אבל בפועל היה שיתוף פעולה מכסימלי.

להלן הפעם הראשונה שאני מנסח את רמות אלו:

1. שיתוף פעולה ברמה אפס (רמת אינסוף) - ציידים לקטים

בני האדם אוכלים וניזונים ממה שמעניק הטבע, השותף הבכיר של כולם. הטבע מעניק לנו מכל טוב, פרות, ירקות, דגה ובשר. לא נראה שהטבע מקבל תמורה להענקה זו, אך גם לא נראה שהוא ניזוק. כן נראה כי כל מי שמשתלב עם הטבע גם הטבע משתלב איתו.

רמה זו היא מתקופה בעלת אופי של לפני "סיפור גן עדן" טרם שהאדם "אכל מהתפוח". ברמה זו לא הייתה לאדם מחשבה על הצרכים בעתיד, לא הייתה לו מחשבה על "שלי" או "שלו" ולכן כל דבר נתפס באופן טבעי כשל כולם. כאשר קטפו פרות או אפילו כאשר צדו צבי, עשו את זה ביחד וגם אם לא עשו את הפעולה ביחד, כלם נהנו מתוצאותיה במידה שווה.

בכל דבר נעשה אז שימוש מיידי ללא איחסון או משמרת או החלפה במשהו אחר. זה גם אפייני לגישה שאפיינה את העולם טרום הולדתה של החקלאות. זה אופייני לגישה של ילדים קטנים, טרם ש-"קלקלו" אותם.

2. שיתוף פעולה ברמה אחת – סחר חליפין.

כאן פועלת היטב מחשבה מסוג "שלי" ו- "שלו". כאשר האדם רואה משהו שהוא חושק בו אצל האחר, הדרך היחידה שהוא יכול לקבל את אותו משהו הייתה בדיקה האם ניתן להציע לו משהו אחר תמורתו ולעשות "החלפה". פעולה כזו נקראת היום "ברטר". היא קונקרטית מאד, מתמקדת באותו חפץ בו האחד חושק ומתחילה ומסתיימת בו.

3. שיתוף פעולה ברמה שתים - סחר תמורת כסף

   רמה זו הנה הרחבה של הרמה הקודמת. היא התאפשרה לאחר המצאת ה- "כסף". כאן מתרחשת הרחבת מעגל השיתוף כאשר רצון של אלמוני לבעלות על חפץ מסויים שנמצא ברשותו של פלוני א', מחייב את אלמוני לקחת חפץ משלו לפלוני ב', למכור לו אותו תמורת כסף ואת סכום כסף זה (או אחר) להציע לפלוני א' תמורת אותו חפץ.

גם כאו השיתוף הוא קונקרטי מאד, מתמקד בחפץ בו חושק משהו ומתחילה ומסתיימת בחפץ זה.

4. שיתוף פעולה ברמה שלוש - חוברים יחד לעסקים עם משהו שלישי

   בשלב זה חוברים שני צדדים או יותר כדי לייצר פיתרון משותף לבעיה, או מוצר משותף, אותו הם מציעים במשותף ללקוחות פוטנציאליים. רק כאשר הפניה מצליחה ואותו לקוח, או אותם לקוחות, רוכשים את המוצר המשותף - יחלקו כל הצדדים בהכנסה (שהיא כמובן משולמת בכסף).

   יש לשים לב שכל שיתופי הפעולה עד וכולל רמה זו הם ממוקדי צורך, ממוקדי מוצר, או ממוקדי פיתרון והחיפוש הוא אחרי השותף המתאים שיהיה מסוגל להשיג את זה עבורם.

5. שיתוף פעולה ברמה ארבע - שיתוף פעולה ממוקד בשותף ובתהליך

   בכל הרמות הנמוכות יותר, היה שיתוף הפעולה ממוקד בחיפוש השותף למילוי הצורך או הפיתרון הנדרש. אדם (או קבוצה) היה פונה לשותף הפוטנציאלי (או לשותפים הפוטנציאליים) ומציע לעשות משהו במשותף, כאשר את הרעיון מה לעשות הוא בעצם  "הביא מהבית". כלומר, עשה שעורי בית טרם שהגיע לשותפו הפוטנציאלי ובא עם הרעיון די ברור ומגובש לשיתוף הפעולה שנראה מבחינתו מוכן, כמעט מוכן לביצוע.

   כאשר אנו מדברים על שיתוף פעולה ברמה הרביעית, אנו מדברים על מצב בו ישנה הפרדה בין הסיבה בעטיה הגיע האחד אל השני לתהליך שנוצר בין הצדדים. לאחר השלב שבו נפגשו הצדדים הם עוברים להתמקד בתהליך שיקרב אותם, ילמד אותם יותר זה על זה,יגביר את האמון של האחד בשני, ימזער פחד וחששות ויגביר גילוי וחשיפה של הצרכים המהותיים שיש לכל אחד מהצדדים וגם אלה שבאפשרות כל אחד להציע.

   מפגש שיתוף פעולה בעל אופי כזה נחלק ל- 3 חלקים בסיסיים:

   א. הצגת הסיבה שהביאה אותי. מה אני צריך. זה צריך לבוא יחד עם הכרזה על נכונות להכנס לתהליך מהרמה הרביעית.

   ב. שני הצדדים מבצעים תהליך התקרבות ביניהם.

   ג. בסיום התהליך עולים רעיונות ממשיים מה ניתן לעשות יחד והצדדים מטפחים את רעיונות אלה ומטפלים בהם ביסודיות.

   ד. לפני סיום המפגש מוציאים את הרשימות מהשלב הראשן ובודקים אם יש עדין צורך בהן ואם יש, אז נבנית תוכנית עבודה גם עבורן.

6. שיתוף פעולה ברמה חמש - שיתוף פעולה ברמה ארבע + צרופו של  "העולם" (או "הטבע") כשותף

   זו הרמה הגבוהה של שיתוף פעולה, אליה כל פרט וכל קבוצה צריכה לשאוף בימים אלה. זו הרמה של שיתוף הפעולה שמאפשרת לאדם המודרני לשתף פעולה אף "לאחר שאכל מן התפוח". רמה זו מאפשרת לנו, היום, להתקרב חזרה לרמת שיתוף הפעולה שהייתה ברמה אפס.

   ברמה זו מבינים כל זוג או יותר הנכנסים ליצירתו של דבר חדש ביניהם, לו נקרא "שיתוף פעולה", נועדו באותו הזמן לשתף גם פעולה עם העולם, כלומר שהעולם יתקדם ומצבו ישתפר כתוצאה משיתוף הפעולה הזה.

   מאז יצא אל גור עם הסרט "אמת מטרידה" וזכיתו בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר (ולפרס נוסף על השיר הנושא) הפך כל הקשור בטיפול בבעיות "התחממות הגלובלית של כדור הארץ", לנושא חם שמתרחב לצורך ב "אנרגיה ירוקה", שתילת יערות חדשים ומניעת כריתת יערות קימים, טיפול בזיהום מקורות המים והאוויר, במגיפות שאינן מכירות בגבולות ובהיכחדותם של זנים שלמים של בעלי חיים.

הצורך לטיפול בנושאים אלה קיים כתוצאה מחוסר רב שנים בשיתוף פעולה מתמשך של האדם עם הטבע, כדור הארץ ממנו הוא ניזון. כל אלה הם האתגרים של המאה ה-21 ופתרונם מחייב את תושבי כדור הארץ לאחדות. אלו אינן בעיות "שלהם" או "שלנו" אלא של המין האנושי כולו ורק יחד ניתן ליצר להן טיפול ממשי.

כשאנו מדברים על שיתוף פעולה אנו מדברים על טיפול בסביבה הקרובה בה אנו פועלים, כך שבכל פעולה ששיתוף הפעולה ייבצע, יחשוב, יתכנן איך לקדם את הצרכים של העולם, של כדור הארץ ותושביו, ואף יבצע מהלכים שיאפשרו בפועל לעולם כולו להרוויח משהו ולהתקדם מהעשייה המושגת על ידי כל שותפות כזו.

הרה: נושא "שותפות עם העולם" הנו נושא רחב וצריך להגדיר למה הכוונה ולהפוך את הגדרה זו לנגישה .

נראה כרגע כי ישנם 3 מצבים אפשריים ביחס לשותפות כזו:

1. "העולם" מרוויח מהמהלך ומתקדם ומתפתח, ואז הוא גם תורם את חלקו ומסייע להצלחת המהלך.
2. אם נראה ש"העולם" לא מתקדם כתוצאה ממהלך זה אלא נשאר במקומו וגם לא ניזוק, אז נראה לכאורה שהמהלך בסדר אף שנראה מיותר.

להבנתי לא יתכן שמשהו מהשותפים לא ממש ירוויח מהשותפות, כולל "העולם" ולכן מהלך שלא נראה שמקדם את כל שותפיו הוא בעצם מהלך פוגע שמוצג בתחפושת כלשהי.

נראה שאם נחקור לעומק נראה שמאחרי מצב כזה של "אי התקדמות ואי פגיעה" מסתתרת פגיעה ונסיגה לאחור.

3. אם העולם ניזוק באיזשהו מקום כתוצאה ממהלך שיתוף הפעולה הזה, אז ברור כל המהלך אינו רצוי. למהלכים כאלה יש שמות כמו דואופול, דואופסון, אוליגופול, ואולי אף צבעוניים יותר כמו קנוניה, תחבולה, מרי, פשע, ועוד.

סוגיה חשובה: אם כתוצאה ממצב של שותפות ברמה חמישית, בה נכלל העולם, ואשר נראה כי הוא מרוויח ממנה, ישנם יחידים או קבוצות אחרות ש- "נפגעים מהמהלך", אז זה בסדר.

לא צריך לחשוש ממצב כזה, אשר תמיד יתרחש, כי פגיעה זו היא רק פגיעה לכאורה והיא נמשכת לזמן קצר. מטרתה היא שהאדם או הקבוצה יקלטו את המסר ויסיקו את המסקנות ובטווח הזמן הארוך יותר יצטרפו ויתקדמו עם התקדמות העולם, על ידי שיקחו חלק עם מהלך זה או אף ביצירתו של מהלך אחר וטוב ממנו.

 

איך אפשר לבחון קיומה של שותפות עם "העולם"?

השאלה הנשאלה היא: איך אנחנו יכולים לבחון אם קבוצה המשתפת פעולה בין חבריה היא גם משתפת פעולה עם העולם?

התשובה שאני מציע לנושא זה היא שניתן לבחון את זה במספר מישורים:

1. על פי הכוונה המוצהרת של המבצעים. אם לא מצהירים על רצון, כוונה ובחירה לעשות זאת, אז היא בוודאי אינה קיימת.
2. על פי המעשים בפועל. אף אם מצהירים משהו, קורה פעמים רבות שמה שעושים מראה בדיוק ההיפך. יש כאן מקום להגדרה של קריטריונים של משפחות מעשים אשר הם מקדמים או כאלה שבולמים ועוצרים את העולם.
3. על פי התוצאות של המעשים. זה נראה רק בדיעבד אבל זו בדיקה ממשית נוספת.

הערה: לא ניתן לקבוע בפסקנות וחד משמעותיות ששיתוף פעולה "כן" עובד בסינרגיה חיובית עם העולם. קל יותר לקבוע מתי הוא "לא" עושה זאת.

 

מהותו הרוחנית של שיתוף פעולה

לפי הראיה הרוחנית המתוארת בגישה הבודהיסטית, הסופית, ובוודאי שהקבלית, כל שיתוף פעולה מתחיל ממקום שבו "אני יודע מי אני", ואנו כקבוצה "יודעים מי אנחנו".

במצב כזה אנו מבצעים את שיתוף הפעולה בתוך "האחד" אשר כולנו כבר חלק מתוכו.

"האחד" הזה קיים כל הזמן ואנו רק צריכים לחוש בו, להבין אותו ולהתחבר למה שהוא מאפשר לנו, - שפע אינסופי שקיים כאשר כל בני האדם ישתפו פעולה ביניהם ועם העולם כמכלול אחד עצום.

למדענים ולמהנדסים שביננו מומלץ לקרוא את הספר "היקום ההולוגרפי" - המהפכה הרוחנית במדע - שמחברו הוא הפיזיקאי מייקל טלבוט.

הספר יצא בעברית בהוצאת מרקם מציע דרך להבנת החומר, הרוח, והתופעות הנגזרות מהם: בקצה החומר ניצבת לא יותר ולא פחות מאשר "תודעת על"; היקום הנגלה מגיח כולו מתוך רובד סמוי, שבו התודעה, הזמן והמרחב, העתיד והעבר, מאוחדים כמו בהולוגרמת ענק, שבה כל חלקיק מכיל את השלם כולו.

תפיסה מהפכנית זו נשענת ונתמכת על עבודותיהם של פורצי הדרך: קרל פריברם, אחד הנוירו-פסיכולוגים הבולטים, ודיוויד בוהם, בן טיפוחיו של איינשטיין ובן-שיחו של יידו קרישנמורטי, מבכירי פיסיקאי הקוונטים בימינו.

תרגום הספר נעשה על ידי רן אילני, פיזיקאי בהכשרתו שתרגם אותו משום שחשב שהכרחי כי ספר חשוב זה יהיה זמין בעברית. אפשר שנזמין את דני להרצות לנו על הנושא.

אני מציע גם להזמין נציגים מהגישות הבודהיסטית, הסופית, והקבלית למפגשים.

הגדרה שלמעלה גוררת הרבה שאלות:

איך אנו יכולים להפוך את הבנה זו למשהו מעשי?   איך מסבירים אותה בפשטות ובשפה מובנת לכל?

איך עוזרים ליחיד ו-/או לקבוצה להזכר ולדעת מי הם?

איך משתמשים במפגש עם המועמד להיות משתף פעולה כדי לקדם את ההבנה הזו – "מי אני?" ?

 

מרחב משאבים חופף

טרם דיברנו על משמעות "מרחב משאבים חופף" לפי ההגדרה שנמצאת בויקפדיה.

מאמירה זו אפשר להבין כי היא מבוססת על הבנה שקיים בעולם "מחסור במשאבים".

להבנתי מחסור במשאבים קיים רק במקומות בהם מתייחסים למקום או לזמן (מספיק אחד מהם, כי האחת מביא עמו את השני, כי אין מושג "מקום" ללא "זמן" ואין משמעות למושג "זמן" ללא המושג "מקום") שהם מוגבלים מטבעם.

אבל לא כל המשאבים בעולם הם מבוססי מקום וזמן. קיימים בעולם גם משאבים שאינם שייכים לקטגוריות אלו.

לדוגמא, האינטרנט הוא במהותו כזה, עובדים עמו בכל מקום ובכל זמן, אין לזמן ולמקום משמעות בעולם חדש זה. שימוש ביישומי אינטרנט כמו עבודה בוויקפידיה או חיפוש גוגל – ככל שיהיה יותר שימוש בהם כך איכותם של אלה יכלה וההצע יגדל.
נספח ג'

טיוטת מכתב למנהלים נבחרים מחברות הייטק ישראליות

הנדון:                                                         הזמנה

להשתתף במפגש הראשון של Circle One

יום ג', 28/10/2008, בשעות 16:00 עד 21:00

שלום רב,

זו הזמנה אישית עבורך להצטרף לתהליך שעשוי להביא לשיפור בעסקיך ובאותה עת לחוות מרץ, אמונה ותחושה שהנך עושה את הדבר הנכון, שמשהו בתוכך חיכה לעשותו או להצטרף אליו.

מאחרי ההתארגנות עומדת קבוצת מנהלים מתעשיית התוכנה וההיטק הישראלית, יחד עם מומחים וחוקרים מתחומים משלימים. לרשותנו מאות רבות של שנות נסיון ניהולי בכיר מתוך התעשיה, ומספר דומה של שנים כנותני שרותים לסיוע לצמיחתה.

התחברנו יחד סביב האמונה הברורה כי עשייה ממקום מפרגן, מקשיב, מרגיש ומשתף פעולה עשויה להגדיר וליצור הבדל, לשפר את המיצוב התחרותי של תעשית התוכנה בשוק הגלובלי, ולהצעיד אותה להשגים גבוהים הרבה יותר. אנו פועלים מתוך ההבנה כי למחשבה שלנו ישנה היכולת להביא ליצירת המציאות בה אנו בוחרים וכי כוח זה מגיע למיטבו כאשר מפעילה אותו קבוצה של אנשים מנוסם בתפקידים בכירים ושונים, ממוקדים ופועלים מתוך מטרה משותפת.

הבנה זו הביאה אותנו לעשות מעשה ויצרנו ביולי 2008 את "מעגל תנופה" (FlyCircle).

"מעגל תנופה" מתמקד במימוש בשטח של רעיון שיתוף הפעולה, כשהוא פועל בתוכו בשותפות מלאה של חבריו וחוקר, לומד, מתכנן, מייצר, ומפעיל שיטות חדשניות לקידום מהותי בטווית שיתופי פעולה עסקיים מיניבים בין החברות ובתוכן. כל נסיון אותו אנו צוברים מתועד,תוצאות בשטח נלמדות ומתאפשר מימוש הדרגתי של חזון הפצת הידע והנסיון שנצבר לתעשיית ההיטק הישראלית כולה.

בימים אלה אנו שוקדים על ייסוד קבוצה ראשונה, מעגל ראשון בו ישתפו פעולה מנהלים של כשני תריסרי חברות תוכנה ישראליות נבחרות.

בחרנו לקרוא לו "המעגל הראשון" ("Circle One") של Software Together.

חברי המעגל יפגשו בקביעות, יעברו תהליכי גיבוש לרשת עסקית וחברתית, יספגו הבנות ונסיון שטח ממיטב מנהיגי תעשית התוכנה הישראלית, ויעברו מפגשי חוויה ייחודיים שיסייעו להמשך השותפות.

אנו מעריכים כי כבר בשלבים המוקדמים של המפגשים ירקמו שיתופי פעולה עסקיים בין משתתפיהם, אך שיתופי פעולה אלה יתעצמו ויתרבו עם הזמן, והם יעובדו ויקבלו עידוד והשבחה מחברי הקבוצה. בשלבים מאוחרים יותר יורחבו המפגשים,יגובשו מעגלים נוספים בישראל, ויווצר קשרים ושילובים בין תוצרי שיתוף הפעולה שלהם, וכן יורחבו לשילובים עם משלחות מיוחדות שתגענה מחו"ל ו-/או שתצאנה לחו"ל למפגשים בנושאים ממוקדים.

המכתב נשלח לרשימה מצומצמת של חברים, לאחר המלצה אישית, שהביאה אותנו להאמין כי קיימת אפשרות סבירה שמה שאנו עושים מתאים להם, הם חיכו למכתב כזה, אינם זקוקים לשכנוע חיצוני כדי להצטרף והם אלה שאנו זקוקים להם כדי להשלים אותנו ולעודד אותנו ולסייע לנו להמשיך ולהצליח בתהליך בו התחלנו, כשאנו ממשיכים להנות מכל רגע במהלך עשייתו.

למי שאמייל זה מדבר בשפתו ומתאים להשקפות עולמו, נמליץ לאישור מיידי של ההשתתפות.

עלות המפגש הראשון מסובסדת וידרש לכל היותר תשלום סמלי למפגש לכיסוי חלק מההוצאות.

מברכים לימים יפים, מאתגרים ומלאי סיפוק,

חברי וועדת ההיגוי – "מעגל תנופה"

כאן תופיע רשימת שמות וחתימות